אודות מאובנים
בין אוצרות הטבע הרבים כל כך אשר נמצאים כיום במקומות שונים ברחבי העולם כולו, יש מקום של כבוד רב לנושא של מאובנים ללא כל צל של ספק. אין זה סוד, כי מאובנים משמשים כיום כעדות היחידה אשר שרדה מקרב צמחים ובעלי חיים אשר נכחדו לפני מיליונים רבים של שנים. הלכה למעשה, ניתן לומר בוודאות מוחלטת כי מאובנים הם חותמת של שרידים של מה שהיה פעם בעל חיים. רבים הדברים אותם אפשר ללמוד על ידי מחקר מאובנים, למשל: אודות בעלי החיים שחיו בתקופות שונות, אודות מיקומם במדרג האבולוציוני, אודות מבנה גופם דאז וכיוצא בזה.
מאובן הוא שלד
בעצם, מדובר בשלד קשיח של בעל חיים אשר נקבר בסביבה בוצית או חולית. עם השנים נערמו על אותו בעל חיים שכבות רבות של מסלע מסוגים שונים, שיצר שכבת קרקע שהלכה והתקשתה. השלד אמנם התפרק עם הזמן, אך חותמו נשאר בסלע, והפך למאובן. ניתן למצוא מאובנים בעיקר בסלעים סדימנטריים ("סלעי משקע", בעברית). באמצעות שיטות תיארוך מודרניות (למשל – תיארוך פחמן), ניתן לגלות את גיל המאובן.
תהליכי יצירה של מאובנים
תהליך היצירה מתחיל בקבורת בעלי חיים בסביבות קרקעיות שונות. לאחר מכן, מים עם ריכוזי מינרלים שונים, מחלחלים לקרקע ולתוך השלד. המינרלים מתקשים ומחזקים את המאובן. כך, למשך אלפי שנים, שכבות המשקע שמצטברות מחזקות והופכות את המאובן לסלע. ישנם אזורים על כדור הארץ, שתופעות טבע כמו מפולות, רעידות אדמה, שבירות קרחונים ועוד, חושפות סלעים סדימנטריים המכילים מאובנים.
סוגי סלעים וגם – מאובנים כתחביב
מאובנים אפשר למצוא בסוגים מסוימים למדי של סלעים. לסלעים אלו שמות ותכונות מיוחדות. ישנה הסתברות מסוימת שאם נתקלים באחד מהסלעים הללו, קיימת אפשרות למצוא בהם מאובנים: סלייט, אבן חול, אבן גיר, אבני בוץ וצדפים. תחביב איסוף מאובנים הפך נפוץ בעולם כולו. הוא למעשה תחביב לאנשים רבים האוהבים לטייל ולחקור אזורים בהם קיימת סבירות גבוהה יחסית למציאת מאובנים. בחלק מהמדינות, אסור להזיז מאובנים מהמקום בו נמצאו, אלא להשאירם שם, לטובת שימור הטבע.